אני רוצה ילדים מוגנים,
אבל... רק מלרצות את זה
ההיסטריה מתחילה לנגוס בי
(מה קורה איתם כשהם חצי יום לא בבית?! לא מסוגלת לחשוב על זה...)
הלוואי שהייתי יכולה ללוות אותם
בכל יציאה לרחוב
(אם רק היה אפשרי)
אולי עדיף להצמיד להם
מצלמה נסתרת
(מי אמר שנכון לילד להיות תחת מעקב צמוד של אמא שלו… וחוץ מזה מה עם שבת??)
ואולי בעצם האופציה היחידה
להרגיע את ההיסטריה זה פשוט
לשחרר לגמרי מהנושא
(מי אמר שיש בעיה להיות בת יענה?)
רגע, אולי אלמד אותם את שלושת הל'מדים:
לצרוח, לברוח, לספר?
(היו סיפורים של ילדים ש'ידעו' אבל זה לא עזר להם בלמעיישה)
